דף הבית › עורך דין ירושה › הסכם חלוקת עיזבון

ירושה וצוואות

הסכם חלוקת עיזבון

כשכמה אחים או בני משפחה יורשים יחד דירה, כספים וחפצים, הסכם חלוקת עיזבון קובע מי מקבל איזה נכס, מי משלם למי איזון כספי, איך מוכרים נכס משותף ומי נושא בהוצאות. העמוד מיועד ליורשים שרוצים לסגור את החלוקה בהסכמה, ומסביר מתי חותמים על הסכם בין יורשים, מה נכנס בו, מתי צריך אישור של בית המשפט ובמה הוא שונה מהסתלקות. במשרד תל-פז, ארבלי אנחנו מנסחים הסכמים כאלה כדי שהירושה תיסגר בשקט ולא תהפוך לסכסוך שמפרק משפחה.

הסכם חלוקת עיזבון, שלושה מפתחות על שולחן

למה צו הירושה לבדו לא מספיק כדי לחלק

צו ירושה או צו קיום צוואה אומרים מי היורשים ומה החלק של כל אחד, למשל שליש לכל ילד. הם לא אומרים מי מקבל את הדירה, מי את החשבון בבנק ומי את הרכב. בלי החלטה נוספת כל היורשים הופכים לבעלים משותפים בכל נכס ונכס, ואף אחד מהם לא יכול למכור, להשכיר או לשפץ בלי האחרים.

חוק הירושה מאפשר ליורשים לחלק את העיזבון לפי הסכם ביניהם. זו הדרך הגמישה ביותר, כי היא מאפשרת לתת לכל יורש את מה שחשוב לו, במקום חלק יחסי בכל פריט. כשאין הסכמה, ההכרעה עוברת לבית המשפט, והתוצאה איטית יותר ופחות מותאמת למשפחה.

מתי חותמים על הסכם חלוקת עיזבון

ההסכם נחוץ בכל מקום שבו החלוקה לפי שברים פשוט לא עובדת. המצבים הנפוצים שאנחנו פוגשים:

  • יש דירה אחת ושלושה יורשים, ואחד מהם רוצה לקנות את החלקים של האחרים.
  • הנכסים שונים מאוד בשוויים ובאופיים: דירה, חשבון השקעות, חלקה או עסק משפחתי.
  • אחד היורשים גר עם ההורה בדירה ומבקש להמשיך לגור בה.
  • הצוואה השאירה נכסים ליורשים במשותף, בלי לפרט מי מקבל מה.
  • הייתה מחלוקת או התנגדות לצוואה, והצדדים הגיעו לפשרה שצריך לעגן בכתב.

לפני הצו או אחריו

בדרך כלל ההסכם נחתם אחרי שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, כי רק אז ברור מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. אפשר לנהל את המשא ומתן במקביל להליך אצל הרשם ולחתום ברגע שהצו מתקבל, וכך לחסוך זמן.

הסכם בחיי ההורים אינו תקף

חוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם, או ויתור על ירושתו, שנעשו בחייו, בטלים. אחים שמסכמים ביניהם עוד בחיי ההורה מי יקבל את הדירה לא יוצרים התחייבות מחייבת. מי שרוצה לקבוע מראש איך יתחלקו הנכסים צריך לעשות זאת בצוואה, ועל כך יש פירוט בעמוד עורך דין צוואות.

הסכם חלוקת עיזבון, חתימה על הסכם בין יורשים

יש לכם שאלה על המקרה שלכם?

בפגישת היכרות ללא עלות נבין יחד איפה אתם עומדים ומה הצעד הבא.

מה כולל הסכם בין יורשים

הסכם טוב לא משאיר שאלות פתוחות. אלה הרכיבים שאנחנו מקפידים עליהם בכל הסכם:

מי מקבל איזה נכס

רשימה מלאה של נכסי העיזבון, ולצד כל נכס מי מקבל אותו ובאיזה שווי. כשמדובר בדירה או בקרקע, נהוג להסתמך על הערכת שמאי מקרקעין מוסכם, כדי שאף יורש לא ירגיש שקיפחו אותו.

איזון כספי ובטוחות

כשיורש מקבל נכס ששווה יותר מחלקו, הוא משלם לאחרים את ההפרש. ההסכם קובע את הסכום, את מועדי התשלום ואת הבטוחה: למשל שהדירה תירשם על שמו רק אחרי שהכסף הועבר, או שהתשלום יופקד בנאמנות. בלי מנגנון כזה יורש עלול למסור את חלקו ולחכות לכסף שלא מגיע.

מכירה משותפת של נכס

כשהיורשים מחליטים למכור יחד, כדאי לקבוע מראש מחיר מינימום, מי מנהל את המגעים עם המתווכים והקונים, עד מתי מנסים למכור, ומה קורה אם אחד היורשים מבקש לקנות בעצמו. ההסכם קובע גם איך מתחלקת התמורה אחרי תשלום המיסים וההוצאות.

הוצאות, חובות ומיסים

מי משלם את הארנונה והתחזוקה עד המכירה, איך מתחלקים חובות העיזבון ששולמו, ומי נושא במס אם יחול. חלוקה שבה יורש מקבל מקרקעין מעבר לחלקו ומשלם איזון עשויה להיות בעלת משמעות מיסויית, ולכן בודקים את המבנה עם יועץ מס לפני החתימה ולא אחריה.

חפצים אישיים ותכולת הבית

דווקא תמונות, תכשיטים וספרים של ההורים מעוררים לפעמים את הוויכוחים הקשים ביותר. מנגנון פשוט, כמו בחירה לפי תור, חוסך הרבה כאב. בירושה על פי דין יש לבן הזוג שנותר בחיים זכות מיוחדת במיטלטלין של משק הבית המשותף, וגם את זה מביאים בחשבון.

מה קורה אם תתעורר מחלוקת

סעיף שקובע פנייה לגישור או לבורר מוסכם לפני פנייה לבית המשפט שומר על ההסכם גם כשמשהו משתבש בביצוע.

רוצים לדעת אם העיזבון שלכם מתאים לחלוקה בהסכמה ומה צריך להיכנס להסכם? אנחנו מזמינים אתכם לפגישת היכרות ללא עלות באחד משני הסניפים, הסניף המרכזי בבני ברק או סניף ירושלים. נעבור יחד על הצו, על רשימת הנכסים ועל הנקודות שעלולות לעכב.

פגישת היכרות ללא עלות

ספרו לנו בקצרה על המצב, ונבדוק יחד איך נכון להתקדם.

סניף מרכזי: ב.ס.ר 3, בני ברק
סניף ירושלים: מנדלי מוכר ספרים 7

פגישת היכרות ללא עלות

רוצים שנחזור אליכם?

השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם לשיחה קצרה ולתיאום פגישה. הבדיקה הראשונית לא כרוכה בעלות.

אישור הסכם חלוקת עיזבון בבית המשפט

הסכם בין יורשים בגירים וכשירים הוא חוזה לכל דבר, ובדרך כלל אינו צריך אישור שיפוטי כדי להיות תקף. יש מצבים שבהם אישור בית המשפט הוא חובה: כשאחד הצדדים קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס. אז האפוטרופוס חותם בשמו ובית המשפט בודק שההסכם משרת את טובתו. הרקע על כך מופיע בעמוד אפוטרופוס.

גם כשאין חובה, לפעמים כדאי לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לתת להסכם תוקף של פסק דין. זה רלוונטי בעיקר כשיש היסטוריה של מחלוקת, כשכבר מתנהל הליך בין היורשים או כשרוצים שאפשר יהיה לאכוף את ההסכם בלי לפתוח תביעה חדשה.

הסתלקות מעיזבון לעומת הסכם חלוקה

הסתלקות היא ויתור של יורש על חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בהודעה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, כל עוד העיזבון לא חולק. מי שרוצה שחלקו יעבור לאדם מסוים יכול להסתלק לטובת קרובים מסוימים בלבד: בן הזוג של המוריש, ילדו או אחיו. הסתלקות אינה ניתנת לחזרה, והסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט.

ההבדל המעשי גדול. הסתלקות היא צעד חד צדדי ופשוט יחסית, אבל היא מתאימה בעיקר למי שמוותר מרצונו. הסכם חלוקה מאפשר מבנים מורכבים יותר: איזון כספי, קבלת נכס מסוים, חלוקת הוצאות ותנאים לביצוע. לכל אחת מהדרכים גם השלכות מס שונות, ולכן בוחרים ביניהן רק אחרי בדיקה של העיזבון המסוים.

חלוקת ירושה בלי הסכמה

כשהיורשים לא מצליחים להגיע להסכם, כל אחד מהם יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה להכריע בחלוקה. בית המשפט יכול לחלק את הנכסים בעין, להורות על מכירה ולחלק את התמורה, ובנסיבות מסוימות להתחשב בקשר של יורש לנכס, למשל מי שגר בדירה או עבד בעסק המשפחתי. כשצריך מישהו שיחזיק את העיזבון בינתיים, ממנים מנהל, כפי שמוסבר בעמוד ניהול עיזבון.

הליך כזה לוקח זמן, עולה כסף וגובה מחיר רגשי. לכן גם כשהיחסים מתוחים, שווה לנסות קודם גישור. עו״ד איילה תל-פז עוסקת גם בגישור, ולא פעם דווקא ישיבה מסודרת עם צד שלישי מקצועי מאפשרת לאחים לסגור מה שנראה תקוע.

רוצים לדעת מה האפשרויות שלכם?

התקשרו או השאירו פרטים, ונחזור אליכם לתיאום פגישה בבני ברק או בירושלים.

איך הסכם כתוב שומר על המשפחה

כשאין תכנון, כל יורש מושך לכיוון שלו, הזמן עובר, הבנקים מחכים והסבלנות נגמרת. ככה נוצרים סכסוכים שמפרקים משפחות, וברוב המקרים אפשר היה למנוע אותם. הסכם כתוב מחליף את ה״סיכמנו בעל פה״ במסמך שבו כל אחד יודע מה הוא נותן ומה הוא מקבל.

אצלנו במשרד ההסכם נבנה בשני צירים. עו״ד איילה תל-פז, עם למעלה מ-23 שנות ניסיון בירושות, צוואות ודיני משפחה, מביאה גישה של הקשבה, סדר ובהירות. עו״ד בני ארבלי, עם עשרות שנים של ניסיון במשא ומתן ובליווי פרויקטים, מוביל את הדיון על שווי, תשלומים ובטוחות. הטעויות שאנחנו רואים שוב ושוב: הסכמה בעל פה על דירה, העברת נכס לפני שהאיזון שולם, ניסוח עמום של מכירה משותפת והתעלמות מהמס. לתמונה הרחבה של התחום, ראו את העמוד עורך דין ירושה. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי במקרה שלכם.

לפני שחותמים, או אם כבר יש טיוטה שמישהו מהמשפחה הכין, נשמח לעבור עליה איתכם בבדיקה ראשונית ללא עלות.

פגישת היכרות ללא עלות

ספרו לנו בקצרה על המצב, ונבדוק יחד איך נכון להתקדם.

סניף מרכזי: ב.ס.ר 3, בני ברק
סניף ירושלים: מנדלי מוכר ספרים 7

עו״ד איילה תל-פז

מי מלווה אתכם

עו״ד איילה תל-פז

למעלה מ-23 שנות ניסיון בדיני משפחה, ירושות וצוואות. מלווה משפחות בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, ועוסקת גם בגישור.

עו״ד בני ארבלי

מי מלווה אתכם

עו״ד בני ארבלי

בעל הרשאה לעריכת ייפוי כוח מתמשך והסמכת דירקטורים. עשרות שנות ניסיון במשא ומתן, מלווה לקוחות מול בנקים, נושים ורשויות.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות על הסכם חלוקת עיזבון

לא מצאתם תשובה? התקשרו אלינו, גם רק כדי לשאול.

זה חוזה בין היורשים שקובע איך יחולקו נכסי העיזבון בפועל: מי מקבל כל נכס, מה מקבלים האחרים בתמורה ואיך מתבצעת החלוקה. הוא משלים את צו הירושה או צו הקיום, שקובעים רק את החלק היחסי של כל יורש.

בין יורשים בגירים וכשירים, בדרך כלל לא. אישור נדרש כשאחד הצדדים קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס. גם בלי חובה אפשר לבקש לתת להסכם תוקף של פסק דין, מה שמקל על אכיפתו.

אחרי הפטירה, כשכל מי שזכאי לפי הצוואה מסכים, היורשים יכולים לקבוע ביניהם חלוקה שונה, למשל שאחד יקבל את הדירה והאחר את הכספים. ההסכמה צריכה להיות של כל הנוגעים בדבר, וכשיש קטין נדרש גם אישור בית המשפט. כדאי לבדוק גם את ההשלכות המיסויות של חלוקה כזו.

לרוב אחרי שניתן הצו, כשברור מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. את המשא ומתן אפשר להתחיל מוקדם יותר, במקביל להליך אצל הרשם לענייני ירושה, וכך לחסוך חודשים של המתנה.

לא באופן מחייב. חוק הירושה קובע שהסכם על ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל. הורה שרוצה לקבוע מראש מי יקבל מה צריך לעשות זאת בצוואה, ואפשר גם לשלב בה הסברים שיקלו על הילדים בהמשך.

קודם מנסים להבין מה מפריע לו, ולפעמים שינוי קטן במבנה פותר את הבעיה. אם זה לא עוזר, אפשר לפנות לגישור, ואם גם הוא לא מצליח, לבקש מבית המשפט לענייני משפחה להכריע בחלוקה או להורות על פירוק השיתוף בנכס.

קובעים שווי מוסכם לכל נכס, מחשבים כמה כל יורש אמור לקבל לפי חלקו, ומי שמקבל יותר משלם את ההפרש לאחרים. בחישוב נהוג להביא בחשבון גם מיסים והוצאות צפויות, כדי שהאיזון ישקף את מה שכל אחד מקבל בפועל.

היורשים יכולים להסכים על שווי ביניהם, אבל ברוב המקרים ממנים שמאי מקרקעין מוסכם. כשיש חשדנות בין הצדדים, אפשר לקבוע מראש שחוות הדעת שלו מחייבת את כולם, וכך לסגור את הוויכוח לפני שהוא מתחיל.

עצם החלוקה לפי החלקים שבצו אינה אמורה ליצור חבות מס. כשיורש מקבל מקרקעין מעבר לחלקו ומשלם על כך לאחרים, עשויות להיות השלכות מס, ולכן בוחנים את המבנה לפני החתימה ומדווחים לרשויות המס כנדרש.

הסתלקות היא ויתור חד צדדי של יורש על חלקו, בהודעה לרשם או לבית המשפט. אם המסתלק רוצה שחלקו יעבור לאדם מסוים, החוק מאפשר זאת רק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש. הסכם בין יורשים הוא חוזה דו צדדי שמאפשר איזון כספי, תנאים ומבנים מורכבים יותר.

לפי חוק הירושה, הסתלקות אינה ניתנת לחזרה. לכן לפני שמגישים הודעת הסתלקות בודקים היטב את ההשלכות, ולפעמים מתברר שהסכם חלוקה מתאים יותר למה שהמשפחה רוצה להשיג.

הקטין מיוצג בהסכם על ידי האפוטרופוס שלו, בדרך כלל ההורה, וההסכם טעון אישור של בית המשפט. בית המשפט בודק שהחלוקה אינה פוגעת בזכויות הקטין. כשיש ניגוד עניינים בין ההורה לקטין, ייתכן שיידרש אפוטרופוס אחר לצורך ההסכם.

לגבי מקרקעין, חוק המקרקעין דורש מסמך בכתב להתחייבות לעשות עסקה, כך שהסכמה בעל פה על דירה בעייתית מאוד. גם בנכסים אחרים, הסכמה שאינה כתובה מזמינה גרסאות שונות וסכסוך, ולכן תמיד עדיף מסמך חתום.

מחיר מינימום, מי מוסמך לנהל את המכירה, לוח זמנים, מה קורה אם אחד היורשים רוצה לקנות בעצמו ואיך מתחלקת התמורה אחרי מיסים והוצאות. כדאי גם לקבוע מה עושים אם הדירה לא נמכרת בזמן שנקבע.

כן, אם שאר היורשים מסכימים והוא משלם להם איזון לפי השווי המוסכם, או מקבל פחות מנכסים אחרים. אם אין הסכמה, בית המשפט יכול בנסיבות מסוימות להתחשב בכך שהוא גר בדירה, אבל אין לו זכות אוטומטית לקבל אותה.

אפשר לחלק לפי רשימה מוסכמת, לפי תור בחירה או לפי שווי כשמדובר בפריטים יקרים. חפצים בעלי ערך רגשי כדאי לסגור בהסכם במפורש, כי דווקא הם יוצרים לא פעם את המתח הגדול ביותר בין האחים.

הסכם כזה הוא חוזה, ואפשר לתבוע את אכיפתו או פיצוי על הפרתו. אם ניתן להסכם תוקף של פסק דין, האכיפה פשוטה יותר ואפשר לפעול דרך ההוצאה לפועל. סעיף גישור בהסכם עוזר לפתור חלק מהמחלוקות עוד לפני שמגיעים לשם.

החוק אינו מחייב זאת, ובעיזבון פשוט עם יורשים שמסכימים אפשר לפעמים להסתדר עם מסמך קצר. כשיש מקרקעין, איזון כספי, קטינים או מתח במשפחה, ליווי משפטי מונע ניסוח עמום שיוביל לסכסוך בהמשך.

זה תלוי במספר הנכסים, בצורך בשמאות, באישור בית משפט ובקצב שבו היורשים מקבלים החלטות. כשכולם מגיעים עם רצון לסגור, רוב הזמן הולך על איסוף מסמכים ולא על הוויכוחים עצמם.

אחרי רישום הירושה, מעבירים את חלקי שאר היורשים על שם היורש שקיבל את הדירה, לפי ההסכם ובכפוף לאישורי המס הנדרשים. הרישום נעשה במקום שבו רשומות הזכויות, בלשכת רישום המקרקעין, ברשות מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת.

בואו נדבר על המקרה שלכם

פגישת היכרות ללא עלות, בבני ברק או בירושלים. נבין את התמונה ונציע דרך ברורה להתקדם.